פעולת הלבנת הון הינה עבירה פלילית, שכן הינה פעולה ברכוש שמקורו בפעילות עבריינית, שנעשית במטרה להסתיר לגמרי, ולכל הפחות להסוות ולטשטש, את זהות המקור והיעד של כסף שמועבר במסגרתה על ידי עירבובו ביחד עם נכסים לגיטימיים.באמצעות פעולת הלבנת הון ניתן להפוך "כסף שחור", שמקורו בפשיעה, לכסף לגיטימי "כסף לבן" שנמצא במערכת הפיננסית ואין בו כדי לעורר כל חשד.הפעילות הפלילית של עבירת הלבנת ההון נקראת "עבירות מקור", ומתיחסת לרשימה סגורה של עבירות שקבע המחוקק.
דוגמאות לעבירות מקור:
- סחר בסמים
- סחר בבני אדם ופגיעה בחירות
- ניהול הימורים בלתי חוקיים
- עבירות שוחד
- עבירות של רצח וניסיון לרצח
- עבירות של פגיעה ברכוש
- סחיטה
- עבירות מס חמורות
- עבירות של גניבת רכב
- עבירות זיוף
- עבירות לפי חוק ניירות ערך
- עבירות מירמה והונאה
- עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים
- עבירות הקשורות לנשק וטרור
תחום הלבנת הון והמאבק למניעתו עבר תהפוכות ושינויים רבים הן בעולם והן בישראל. עקב הגלובליזציה העיסקית, שיטות הלבנת ההון המתוכחמות והמתפתחות המתאימות את עצמן להתנהלות הפיננסית העולמית והעובדה כי במרבית המקרים עבירות של הלבנת הון מוסוות בקשרים ובפעילות חוצה גבולות, מוסדר תחום איסור הלבנת הון בצורה כלל עולמית, הבאה לידי ביטוי בשיתופי פעולה בינלאומיים והחלפת מידע מודיעיני עם יחידות מודיעין של רשויות הלבנת הון בכל העולם.
מעשי הלבנת ההון מסוכנים למערכת הפיננסית ועלולים, בין השאר, להסב נזק רב ליציבותה של הכלכלה המדינתית והכלל עולמית תוך פגיעה חמורה בשוק החופשי, שכן המדובר על סכומי כסף עצומים המחליפים ידיים באופן מוסווה לחלטין, מתחת לרדאר, ללא כל דיווח, תיעוד או תשלום מס. זאת הסיבה שעבריינים וארגוני פשע מתעסקים עם הלבנת הון במטרה להמשיך ולבצע את הפעילות העבריינית שלהם רחוק עינו הפקוחה של החוק ללא כל סיכוי להיתפס.
המאבק היומיומי בהלבנת הון מהווה אמצעי להקטנת המוטיבציה של אותם עבריני הלבנת הון לבצע עבירות של הלבנת הון.בישראל הוסדרה פעילות המאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת בהלבנת הון בשנת 2000 באמצעות חוק איסור הלבנת הון תש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") ובכך הצטרפה ישראל ליתר המדינות השותפות למאבק הבינלאומי בתחום בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים שנקבעו על ידי ארגון ה FATF האמון על קיבעת הסטנדרטיים הבינלאומיים המחייבים בתחום.
חוק איסור הלבנת הון מגדיר מהי פעילות הנחשבת להלבנת הון ומהן הסנקציות הפליליות בגין פעילות אסורה זו. הוראות חוק איסור הלבנת הון מחילות על הגופים המפוקחים חובות רבות ואחריות למניעת פעילות אסורה של לקוחותיהם.
מטרתו העיקרית של חוק איסור הלבנת הון הינה למנוע מצב בו מדינת ישראל הופכת להיות מרכז ו/או תחנה כלל עולמית להלבנת הון, ולשם כך נאסרה בחוק פעולת ההלבנה. מטרה נוספת הינה מניעת היכולת להלבין את ההון באמצעות מוסדות פיננסיים לסוגיהם, ולשם כך נקבעו חובות רחבות היקף על המוסדות פיננסיים בינהם התאגידים הבנקאיים, מנהלי תיקים, נותני שירותי מטבע, נותני שירותי אשראי, חברי בורסה, מבטחים וסוכני ביטוח וחברות המנהלות קופות גמל.
הלבנת הון בגופים הנותנים שירותי אשראי
ביום 15 במרץ 2018, נכנס לתוקף צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ח 2017, אשר מטיל משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירותי אשראי.
הצו כאמור מחייב את הגופים מוסמכים המורשים לעסוק במתן שירותי אשראי בזיהוי ואימות מבקש ומקבל שירות, ביצוע הליך הכרת לקוח, דיווח על פעולות מסוימות לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ביצוע בקרה על פעילות מקבל השירות, בדיקה האם הלקוחות מופיעים ברשימת פעילי טרור, וכן תיעוד ושמירת מסמכים. כמו כן, הצו קובע הקלות מסוימות כאשר האשראי ניתן במערכת סגורה או סגורה למחצה, וכן כאשר הלקוח מקבל שירות בסכום נמוך, כהגדרתו בצו.
בבסיס חוק איסור הלבנת הון שתי חובות עיקריות החלות על נותני שירותים פיננסים: האחת, חובת זיהוי, רישום ואימות; והשניה, חובת הדיווח לרגולטור.מטרת חובות הדיווח נועדה לאתר כסף שמקורו בפשיעה ולאפשר מעקב אחריו בכניסתו לתוך המערכת הלגיטימית, ובכך למנוע את הסוואתו. חובות הדיווח לגבי פעולות חריגות או פעולות שלכאורה אין להן הצדקה כלכלית, נועדו לאפשר שיקוף מירבי של כספי הלבנת הון ושל העברתם במערכת הבנקאית והפיננסית.
בחוק איסור הלבנת הון ובצו, קבע המחוקק במסגרת חובת הדיווח חובות בסיסיות שעל נותן שרותי אשראי לבצע בעת מתן שירות: חובת הזיהוי, חובת האימות וחובת הרישום. בדברי ההסבר לחוק איסור הלבנת הון, באשר לסעיף 7 והתוספת השלישית, נאמר, כי שילוב חובות אלו המוטלות על הגופים הפיננסיים השונים, מוצדקות בשל חיוניותן במלחמה בתופעה של הלבנת הון וזאת על אף שיש בהן משום התערבות בזכות לפרטיות וביחסי הנאמנות בין הלקוח לגוף הפיננסי. באשר לנותני שרותי אשראי, קבע שר המשפטים את צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי) התשע"ח – 2017, שבו נקבעו חובות הזיהוי, הדיווח והרישום החלים על נותני שרותי אשראי.
לאחר השלמת הבחינה הראשונית וככל שיוחלט לקלוט את הלקוח הפוטנציאלי כלקוח של החברה, קליטת לקוח חדש תתבצע, בין היתר, בהתאם לדרישות הצו.ביום 15.3.2018 פורסמה הוראת הממונה על נותני שורותי אשראי בנושא ניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור בנותני שירותי אשראי, על פיה על הגופים המפוקחים לנהל את סיכוני הלבנת הון בגישה מבוססת סיכון בהתאם להנחיות ארגון ה – FATF. הוראה זו כוללת בין היתר חובות בתחום הממשל התאגידי, מינוי אחראי איסור הלבנת הון (קצין ציות), אנשי ציבור מקומיים, חובת עריכת סקר סיכוני הלבנת הון, בקרה, ניהול רישומים ושמירתם, איסור מימון טרור והדרכת עובדים.