בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, שנכנס לתוקף באופן מדורג החל מיום 1 ביוני 2017, כל גוף העוסק במתן שירותים פיננסיים שונים ומגוונים כדרך עיסוק, חייב להחזיק ברישיון למתן אשראי מאת הממונה מטעם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (רגולטור), הכל כפי שנקבע בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מטיל על בעלי השליטה ובעלי העניין בגוף הנותן השירותים כאמור, חובות רבות להחזיק בהיתרים והגבלות על ניהול העסקים בתחום וחובת דיווח שיחולו על העוסקים במתן שירותים פיננסיים מוסדרים הנקראים בקיצור נש"פ או נותני שירותי מטבע
הנקראים בקיצור נש"מ, כהגדרתם בחוק כאמור בהתאם לאופי פעילותם והיקפה, שיתאים לסוג הרישיון המבוקש.
מכח הוראות החוק ולצורך יישום הוראותיו מונה ממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באגף שוק ההון שבמשרד האוצר כגוף המפקח – רגולטור, הממונה על נותני השירותים הפיננסיים.בהתאם להוראות החוק הפיקוח על שירותים פיננסיים הוקנו לרגולטור כאמור הפועל כרשות עצמאית סמכויות אסדרה, הכוללות, בין היתר, מתן רישיונות לעוסקים בתחום השירותים הפיננסיים, פיקוח, אכיפה ובירור מנהלי נרחב, לרבות הטלת עיצומים כספיים על מפרי הוראות החוק.
עד חקיקתו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים הרגולציה היחידה שהייתה קיימת על העוסקים בתחום הפיננסי הייתה חוק איסור הלבנת הון וצו איסור הלבנת הון. הפיקוח המועט והחסר שהיה הקיים היווה קרקע פורייה לפעילות של גורמים עברייניים בתחום, אשר ניצלו את העדר האסדרה וביצעו פעולות רבות של העלמת מסים והלבנת הון.
החוק נועד למגר את פעילותם של הגורמים הבלתי לגיטימיים שפעלו בענפים אלה בעבר, כמו כן, לפתח את התחרות באשראי החוץ בנקאי תוך מתן כלים מתאימים לחברות בעלות רישיון למתן שירותים פיננסיים חוץ בנקאי דוגמת קבוצת MRL, במטרה להסדיר את התחום כלגיטימי ותחרותי ולהוות חלופה ראויה למערכת הבנקאית.
הגברת דרישות הרישוי והפיקוח בתחום מתן שירותים פיננסיים תורמים לפעילות עסקית תקינה, הגונה, שקופה ומאוזנת ומעודדים את התפתחות שוק האשראי החוץ בנקאי שיוכל לשמש חלופה ראויה לשירותי המערכת הבנקאית והמוסדית המאופינת בריכוזיות גבוהה. החלת רגולציה אפקטיבית יגרמו לפיתוחו של התחום כתחום פיננסי יעיל, לגיטימי ומפותח.