שירותים פיננסיים ופתרונות האשראי הקיימים כיום בשוק האשראי בישראל ניתנים על ידי המערכת הבנקאית, חברות כרטיסי האשראי וגופי אשראי חוץ בנקאיים.קיומו של תחום האשראי החוץ בנקאי מספק שירותים ומאפשר לאוכלוסיות, שמסיבות שונות אינן מקבלות מענה מספק מהסקטור הבנקאי, לקבל אשראי.
בשנים האחרונות, בעקבות מגבלות רגולטוריות ו/או תפעוליות החלות על המערכת הבנקאית והפיננסית בישראל בקשר עם הענקת אשראי ללקוחות, בין השאר, בשל הנחיית בנק ישראל על סגירת מסגרות משיכת היתר בבנקים, אשר משמעותה היא הגבלת מסגרת המינוס בבנק וכן גביית ריבית גבוהה בגינו, ובנוסף הפחתת מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי כתוצאה ממסקנותיה של וועדת שטרום, התחזק מאוד תחום הפעילות החוץ בנקאי המציע אלטרנטיבה ראויה למערכת הבנקאית, ולפעמים אף בתנאים נוחים מאלו שמאפשרים הבנקים המסורתיים.
תהליך העמדת האשראי הפשוט יחסית המאופיין בבירקרטיה נמוכה, זריזות וביטחונות נמוכים יחסית הנדרשים מהלקוחות תמך בקצב הגידול הגבוה של האשראי שהעניקו חברות האשרא החוץ בנקאי. כך גם הגיבוי שהתקבל מצד הרגולטור החדש, שהוא הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, במטרה לתמוך בפלח פעילות זה, לגוון את מקורות המימון של המגזר העסקי ובפרט בעבור עסקים קטנים ובינוניים, ולהגביר את התחרות בין נותני האשראי.
הגיבוי כאמור התבטא, בין השאר, באסדרה של הענף מתן האשראי, הכוללת דרישה להחזקה ברישיון בר תוקף על מנת לעסוק במתן אשראי, כך רמת האמון בחברות הפועלות בענף התגברה ותדמיתו השתפרה, הן מצד לקוחות והן מצד מממנים. העלייה באמון מצד המממנים ושינויים רגולטוריים הובילו להגדלת מקורות המימון של החברות הסוחרות בשקים דחויים ואלו בתורם השכילו לנתבם לטובת הגדלת האשראי למגזר העסקי.
במערכת הבנקאית קיימת מורכבות בירוקרטית רבה, לעומת הפישוט הבירוקרטי המאפיין את שירותי האשראי המוצעים על ידי קבוצת MRL ודומיה שאינם חלק מהמערכת הבנקאית, אינם כפופים לה ולתקנות בנק ישראל ולכן הם יכולים להתגמש הרבה יותר לטובת הלקוחות, יתרון זה חוסך זמן משמעותי ללקוח בקבלת האשראי הנחוץ לו לצורך עסקיו.
תחום פעילות האשראי החוץ בנקאי מאופיין, בין היתר, ברכוזיות גבוהה יחסית, הן מבחינה גאוגרפית והן מבחינת השחקים הפועלים בתחום. מספר השחקים הפעילים בשוק האשרי החוץ בנקאי הולך וגדל וכתוצאה מכך השירות שניתן ללקוחות הולך ומשתפר. במקביל להגברת התחרות מול הבנקים בתחום האשראי שניתן למשקי בית ולעסקים הקטנים.
הפעילות של החברות בענף המסחר בשקים דחויים תלויה ישירות במצב הכלכלי במשק הישראלי ובפרט בסקטור העסקי. עלייה בהיקף הפעילות הכלכלית, צריכה והשקעות, מתבטאת בעלייה במכירות של מוצרים ושירותים, חלקם באמצעות שיקים דחויים.
עסקים זקוקים לאשראי על מנת לעמוד בהוצאות השוטפות וכן בכדי לבצע השקעות ורכישות נוספות על מנת להגדיל את הייצור והמלאי של העסק כאשר ישנן ציפיות להתרחבות. לאור זאת, עלייה בפעילות הכלכלית תומכת בגידול באשראי המוענק כנגד הסבת שקים דחויים.
כמובן שיחסי הגומלין בין הפעילות הכלכלית והאשראי פועלים גם בכיוון ההפוך. ירידה בפעילות הכלכלית במשק משתקפת בירידה במכירה של מוצרים ושירותים ולכן גם השימוש בשיקים דחויים.
במצב שכזה הסיכון בכלל המשק גדל ומעיב על היצע האשראי ועל רצונם של המלווים במשק ליטול סיכונים, הסנטימנט של העסקים נפגע וגם הביקוש לאשראי קטן. כמו כן, ירידה בפעילות הכלכלית עשויה להוביל לעלייה במקרי חדלות פירעון וכפועל יוצא לקשיים בקרב נותני שירותים פיננסיים בגביית חובות.
יתרונות נוספים למוסדות הפיננסים חוץ-בנקאים: מגברים את הנגישות של כלל הציבור לשירותים פיננסיים המוצעים על ידם ובכך תורמים לתחרות ולגמישות במערכת הפיננסית, ומהווים גוף המשלים את המערכת הבנקאית.
בנוסף, המוסדות הפיננסיים החוץ בנקאיים מתאימים את השירותים הפיננסיים המוענקים על ידם לצרכים של לקוחות ספציפיים ומעודדים חדשנות טכנולוגית ועסקית בתחום השירותים הפיננסיים.
מערכת פיננסית מרובת משתתפים, הכוללת בנוסף לשחקנים המוסדיים גם שחקנים חוץ בנקאיים יכולה להוות חומת מגן איתנה מפני זעזועים פיננסיים, ובמידת הצורך, לאפשר התאוששות מהירה כאשר זעזועים מסוג אלה אלה מתרחשים, על ידי הגדלת מספר החברות ופיזור סיכונים רב יותר.
